גריסה

תערובת הלתתים המרכיבה את הבירה צריכה להגרס לפני שהיא מועברת אל שלב המיצוי. הגריסה מתבצעת על ידי מעיכה של גרעיני הלתת בין בין גלילי המגרסה וכך נוצרת הפרדה בין שברי פנים הגרעין לבין קליפתו.

מיצוי הסוכרים

בשלב זה תערובת הגרעינים הגרוסה מתערבבת עם מים חמים לפרק זמן קבוע מראש ובטמפ' מוגדרת לטובת המתכון, ואנזימים מופעלים בגרעין המפרקים את הסוכרים המורכבים שבתוכו לסוכר פשוט. הנוזל המתקבל בסוף שלב זה נקרא Wort. לא כל הסוכרים מתפרקים, ואלו שנשארים מוסיפים לבירה גוף. מהות תהליך זה היא יצירת מזון עבור השמרים.
בסמואל אדמס משתמשים בשיטה מסורתית של מיצוי הסוכרים הנקראת Decoction, בה מרתיחים חלק מהתערובת בנפרד. טכניקה זו מעצימה את טעמי הלתת של הבירה.

הפרדת נוזל ממוצק

כאן, מסונן הנוזל עתיר הסוכרים ומופרד מהגרעינים והקליפות אשר סיימו את תפקידם, לא לפני ששימשו כפילטר טבעי בתהליך ונשטפו במים חמים על מנת למצות מהם את שאריות הסוכר. התירוש המתוק עובר אל מיכל הרתיחה ופסולת הגרעינים הופכת למזון בהמות טעים ובריא.

הרתחה

רתיחה איטית ומבוקרת שמטרתה לחטא את הנוזל ולגבשו. בשלב זה מוסיפים לבירה את הכשות.
שלב זה אורך בין שעה לשעתיים.

תסיסה

שמרים נזרקים לבירה ומתחילים להמיר סוכר לאלכוהול ולפחמן דו חמצני.
הטמפ' של הנוזל חשובה מאוד בשלב זה והיא צריכה להתאים את עצמה לסוג השמרים בהם משתמשים, משום שאלו יעניקו טעמים נוספים אופיינים לבירה אם יתססו בתנאים מתאימים.
תסיסה ראשונית אורכת כשבוע, ובסופה שמרי אייל צפים במעלה המיכל ואילו שמרי לאגר שוקעים לתחתיתו.

איחסון

ידוע גם בשם Lagering. מדובר בתקופה שבה הבירה מתיישנת לתקופה של מספר שבועות בטמפ' קרה, דבר הממתן ומעדן את טעמיה, ומאזן אותה.
סמואל אדמס בוסטון לאגר מתיישנת לתקופה של 21 יום ובסך הכל לוקח 5 שבועות להכין אותה – זמן רב יחסית לבירות דומות בסגנון, אבל זה מה שהופך אותה למיוחדת.

סינון

בהתאם לסגנון הבירה, היא עוברת או לא עוברת תהליך של סינון על מנת להצלילה.

תסיסה שניה

סגנונות בירה מסויימים עוברים תהליך תסיסה נוסף בתוך הבקבוק, על מנת ליצור מורכבות של ריחות וטעמים.